בקרת כניסה

מערכת שאינה מחוברת לרשת המחשבים. לפיכך, היא פחות מתוחכמת מבקרת הכניסה הממוחשבת ואפשרויות המעקב הן מוגבלות.
קיימות מספר טכנולוגיות באמצעותן פועלות בקרות כניסה עצמאיות.
*קודן לדלת – לוח מקשים בן 10 ספרות, כוכבית וסולמית. על מנת להיכנס יש להקיש קוד מסוים. קודן לדלת נפוץ בעיקר בדלתות של בנייני מגורים.
*מערכת בקרת כניסה באמצעות קורא כרטיסים מגנטיים. בתוך המערכת מוגדרים כל הכרטיסים המורשים להיכנס. ניתן להוסיף כרטיסים או להסיר בכל עת.
*מערכת בקרת כניסה באמצעות קורא קירבה – RFID . המכשיר קורא את הכרטיס ממרחק, אין צורך להעביר אותו בתוך הקורא עצמו. כך נמנע בלאי לקורא. גם כאו ניתן להגדיר בבקרת הכניסה את הכרטיסים המורשים בכניסה, להוסיף ולהסיר בעת הצורך.
החיסרון בשתי הטכנולוגיות האחרונות הוא שניתן להעביר את הכרטיסים מאחד לשני, לשכפל כרטיסים, לכן אין כאן רמה מקסימלית של אבטחה.